עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אז היי..השם שלי הוא אלונה אני בת 17 אם הגיל כך כל משנה.
אז על ההתחלה רציתי להגיד שבחיים לא חשבתי שאני אפתח בלוג או בכללי אשתף עם מישהו את הרגשות שלי וכדומה..אבל הרבה עבר עליי השנה,השתנתי,הכרתי אנשים חדשים,איבדתי אנשים חשובים העיקר שהבנתי את הטעויות שלי ולמדתי מהם.. וחשבתי לעצמי אולי לשתף דברים כאלה עם אנשים זרים יהיה יותר קל אז הנה אני,פותחת בלוג משלי ורושמת כל מני בולשיט שכנראה לא מעניינים אף אחד ואולי אני לא עושה את זה בשביל שמישהו מסויים יקרא את מה שאני כותבת אלא סתם כדאי להקל על עצמי ולא לסחוב הכל על הכתפיים.
חברים
SuperGirl1ThelseשארלוטRed RoseJUNE Mc'lovingyehav
אנבלTammy JacksonEdenעוד מוזרה בעולםThese HeavenDarkEagle
Tahelאפרתgamer girlנערת הגורלMeshiLoLa
נושאים
"אמונה"

אמונה..וואו המילה הזאת אומרת הרבה בשביל חלק מאוכלוסיית כדור הארץ.בשבילי היא להפך כבר לא אומרת כלום.כן אפשר להגיד שאני לא מאמינה באלוהים אבל זה לא נכון.אני מאמינה בזה שיש כוח כלשהו בלתי מובן לנו עדיין,אולי זה המדע או וואט אבר שברא את העולם,את הכדור הארץ והשאר..אבל החלק ה"דתי" או איך להגיד את זה יותר טוב..לא נכנס לחיים שלי אפילו לא עם רגל אחת.כן אני יהודיה כמו חלקחם וכן אני מכבדת את שאר האמונות כמו נצרות וכ'ו ולא מנסה לשכנע אנשים לא להמין באל שלהם פשוט מביאה את העמדה שלי.וכן על הנושא הזה אפשר להתווכח מלא אבל למה? זה יתן לכם משהו?זה בדיוק כמו לדבר על פוליטיקה אתם לא תוכלו לשנות כלום אתם תחת שלטון זה מבוי סתום.להאשים מישהו בזה שהוא "גוי" או לשנוא בן אדם בגלל אמונתו?הביאו את דעתכם ותנו לאחר להביא את דעתו ונגמר הדיון.אל תאבדו סתם את האנרגיות שלכם תשמרו אותם למשהו טוב יותר.

זה הזמן להיפרד.

26/05/2015 11:34
אלונה
חיים שלי, משפחה, חברים

7 שנים עברו מאז שהגעתי לפה. 7 שנים של שמחה,חברים חדשים ועוד הרבה דברים נהדרים.7 שנים של אושר טהור וילדות נהדרת. 7 שנים של חוויה שונה ותורמת. 7 שנים של שמחה.
אני אף פעם לא הצטערתי שעברנו לישראל,נכון שלפעמים שנאתי להיות פה ולפעמים היה לי מאוד קשה בהתחלה עם השפה ועם החברים אבל הכל השנתה עם הזמן וקיבלתי את כל מה שרציתי.
7 שנים עברו וכנראה שזה הזמן להיפרד ולהמשיך הלאה. רק בעוד 10 ימים אני חוזרת למוסקבה ואני,איך להגיד את זה, בשוק קל שככה הכל נגמר.ברור לי שאני אתגעגע לישראל,אתגעגע לאחותי,לחברה הכי טובה שלי,לסבתא שלי ולכל המשפחה שיש לי פה אבל בשבילי זה הסוף הטוב ואני מקווה שכל מי שעדיין לא מבין את ההחלטה שלי או 
שלא מקבל אותה יבין ויתמוך בי.

7 שנים עברו ואני לא הייתי רוצה לשנות שום דבר ממה שקרה בישראל,התקופות הקשות שעברתי פה רק הוכיחו לי כמה שאני חזקה. אני כותבת את זה עם דמעות בעיניים.. התקופות השמחות של החיים בישראל אני לא אשכח לעולם והן היו התקופות הכי טובות בחיים שלי. אני מודה לכל בן אדם שהכרתי פה,לכל בן אדם שאיבדתי קשר איתו ולכל בן אדם שאף פעם לא עזב אותי ברגעים קשים.

אחותי,אני כל כך שמחה שיש לי אותך בחיים ואני לא יכולתי לבקש אחות יותר מדהימה ממך. בשנים הראשונות שלי בישראל את היית כמו אמא בשבילי,את לימדת אותי לקרוא,לכתוב ולדבר. אני בחיים לא אשכח איך היינו יושבות מול המחשב שעות ושרות את השיר HOT חחחחחחחחחחח..ועוד מלא דברים שעשינו ביחד. אני תמיד הייתי תלויה בעזרה ובתמיכה שלך.לימדת אותי הרבה ואני לא יכולה לבקש יותר מזה."משפחה לא בוחרים" פתגם שלדעתי קצת לא נכון במקרה שלנו.אני בחרתי את המשפחה שלי ואת לוקחת חלק גדול ממנה.

חברה הכי טובה שלי שלדעתי לא דיברתי עליה מספיק בבלוג שלי.היית איתי 5 שנים,בחיים לא רבנו,בחיים לא נפרדנו,הוכחנו למלא אנשים שחברות בין נשים קיימת והחברות שלנו זה הקשר הכי חזק שהיה לי איי פעם עם בן אדם. להגיד שאת "חיים שלי או החצי השני שלי" זה הדבר הכי קיטשי להגיד אבל זה גם הנכון כי להפך מכל אלא שזורקים את המילים האלה סתם אנחנו באמת מתכוונות אליהן.בלעדייך אני הייתי מאבדת את עצמי לגמרי.את לא ישר תמכת ברעיון שלי לעבור חזרה למוסקבה אבל קיבלת את זה ואת היית הבן אדם שכנראה הכי רצה את זה בשבילי ואני ממש שמחה שיש לי בן אדם כזה.הבטחנו כמה דברים אחת לשניה ואני עומדת מאחורי המילה שלי לקיים את ההבטחות האלה.קשה לתאר אותך במילים כי את כל כך מיוחדת וכל כך לא דומה לאחרים,מה שכן,את דומה לי וזה מה שהפך את החברות שלנו לאמיתית.

היו לי מלא רגעים של פרידות,עברתי מליון דברים ונפרדתי ממליון אנשים ב17 שנים האחרונות אבל הפרידה הזאת תהיה הכי קשה לי.אני לא באמת יודעת איך להיפרד נכון כי אני חייבת לכן את החיים שלי על זה שהצלתם אותי מכל כך הרבה מקרים שהייתי אבודה בהם.אין מספיק מילים כדי לתאר כמה אני נקרעת בין שני דברים שחשובים לי באותה רמה וזה ההרגשה הכי נוראית שאיי פעם הייתה לי עד עכשיו ואני לא מאחלת לאף אחד לעבור אותה.זה כמו שהיו מבקשים מכם לבחור אחד מההורים שלכם בידיעה שאת השני אתם בחיים לא תראו יותר.לדעתי אני הוכחתי לעצמי שאחרי כל נפילה אפשר לקום ולהמשיך הלאה בלי להסתכל על העבר.
7 שנים של טירוף והייתי נותנת הכל בשביל להחזיר אותם.
שארלוט
26/05/2015 16:24
מה את אומרת בעצם? שלא תכתבי יותר?
אלונה
26/05/2015 19:07
לא,להפך,אני בתקופה כזאת שיהיה לי הרבה מה לספר :)
שארלוט
27/05/2015 21:19
תודה לאל! יש משהן שנורא מרגיע אותי בלקרוא את הפוסטים שלך, זה מרגיש לפעמים כאילו שאת קוראת את המחשבות שלי ואני מבינה שאנחנו מתמודדות עם אותן בעיות בערך.
אלונה
28/05/2015 09:47
תודה אליסה :D
שארלוט
09/07/2015 13:18
איך בבית החדש? מצאת חברים חדשים? איך בבית ספר? ספרי לי משהו!
אלונה
05/09/2015 17:11
אני שמחה שאת מתעניינת 3> בקרוב יהיה פוסט על הנושא.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
איך אפשר לתקשר איתי?
כל מי שרוצה להכיר אותי,צריך עזרה,דעה,התייעצות תרשמו לי במייל אשמח להכיר ולעזור :)
alonafox@walla.com
אובססיה#1

אני יותר מאובססיבית מלהקה הזאת.אני יודעת כל דבר על כל אחד מהם.בקיצור-אובססיה ><.הם נהיו חלק בלתי נפרד ממני לפני ארבע שנים.אז,קינגס אוף לאון היא להקת רוק אמריקאית מנאשוויל, טנסי. חברי הלהקה הם האחים אנתוני קיילב פולוויל (סולן/גיטרה), אייבן ניית'ן פולוויל (תופים/קולות) ומייקל ג'ארד פולוויל (גיטרה בס/קולות/סינתיסייזר), ובן דודם קמרון מת'יו פולוויל (גיטרה/קולות). כל חברי הלהקה מוכרים דווקא בשמות האמצעיים שלהם. ה"ליאון" שבשם הלהקה הוא שמו של סבם (גם שמו האמצעי של אבי האחים הוא ליאון).כרגע אני מחכה לאלבום החדש שלהם שנקרא "Mechanical Bull" שאמור לצאת לאור ב24 לספטמבר.